- SALE כל המוצרים
- אלכוהול כל המוצרים
- יין כל המוצרים
- בירה כל המוצרים
- מתנות ומארזים כל המוצרים
- מוצרים נלווים כל המוצרים
מבין תזקיקי האלכוהול, מה שנקרא ספיריטס, הג'ין הוא אולי טיפה פחות מוכר בארץ. בעוד הוודקה, הוויסקי, הברנדי והערק הפכו לחלק אינטגרלי מתרבות האלכוהול המקומית, הג'ין פחות מוכר פה וגם כאשר מגישים אותו במחוזותינו זה יהיה בדרך כלל במסגרת קוקטייל הג'ין אנד טוניק המפורסם. זה אמנם קוקטייל נהדר, אך מרכיב הטעם של הטוניק מאוד דומיננטי, ולג'ין, כאשר הוא איכותי, יש גם חיים בלעדיו. אז בואו נדבר קצת על ג'ין.
הג'ין מקוטלג היום כמשקה אנגלי ובמידה רבה של צדק ואין ספק שמאז סוף המאה ה-17 הוא תזקיק האלכוהול הכי נפוץ ונגיש באנגליה. הפופולריות של הג'ין אנד טוניק, רק חיזקה את התחושה הזו, כי ההיסטוריה של הקוקטייל הזה מזוהה עם הנוכחות הבריטית בהודו ובמקור הוא בעצם נולד לעמעם את הטעם המר של תרופה נגד מלריה (התרופה 'כונין', היא המרכיב המרכזי ב'טוניק'), אבל האמת היא שלפני אמצע המאה ה-17 כמעט ולא הכירו את הג'ין באנגליה.
המשקה הזה למעשה נולד באזור הולנד של היום, בה רווחו תזקיקי דגן קשים מאז סוף ימי הביניים. מי, שכנראה, המציא את גרסת המשקה שמזכירה את מה שאנו מכנים היום בשם – ג'ין, היה רופא, מדען ופילוסוף הולנדי בשם פרנסיקוס סלביוס שרקח משקה בשם ג'ייניבר, שבמקור נועד לטפל בבעיות כליות.
לתזקיק הדגנים הזה היה טעם תפל במיוחד לכן היה נהוג לתבל אותו בתבלינים ובעיקר בצמח הערער, שאחראי לחלק מהטעם הייחודי של המשקה. אז איך משקה הולנדי הפך להיות כל כך מזוהה עם הבריטים? ובכן, תאמינו או לא התשובה קשורה למלחמות הדת באירופה ובראקציה הבריטית לנצרות הקתולית. נעשה לכם סדר, ב-1688 האנגלים החליטו להיפטר מהמלך ג'יימס השני שגילה נטיות קתוליות מדי ובאקט שנודע בהיסטוריה בתור: 'המהפכה המהוללת' הביאו מהולנד את הנסיך מאוראנז' שהפך למלך ויליאם השלישי. ויליאם שהיה פרוטסטנטי אדוק, לא אהב את התלות של האנגלים בברנדי הצרפתי (הקתולי) והטיל עליו מכסי יבוא, האנגלים חיפשו תחליף ומאז הג'ין שוטף את רחובות לונדון ואת רחבי האימפריה.
בגלל פשטות הייצור והנסיבות ההיסטוריות שפירטנו, הג'ין מיוצר (בכמויות) באנגליה מאז סוף המאה ה-17 ובאמצע המאה ה-18 הוא היה כל כך פופולרי שהתופעה כונתה 'שיגעון הג'ין' ולמשך תקופה ארוכה הוא גם קושר לבעיות חברתיות ושכרות ויצא לו שם אלכוהול בעייתי. אחר כך הבריטים השתלטו על הודו, הג'ין אנד טוניק נולד והמשקה קיבל את החותמת הקנונית הסופית שלו.
לאורך שנים ארוכות ג'ין נחשב לתזקיק זול ופשוט וככזה הוא הרבה פעמים היה באיכות נמוכה שפגעה במוניטין שלו. למרות זה, הבריטים, בעיקר בני מעמד הפועלים (אך לא רק, גם מעמדות גבוהים יותר נהגו לשתות אותו כסוג של 'משקה בריטי') וכמובן השילוב שלו עם טוניק הפך להצלחה אדירה. כחלק מהשילוב הזה מכירים אותו רוב הישראלים.
אין לנו שום דבר נגד ג'ין אנד טוניק, זה קוקטייל נהדר, אבל אם אתם חובבי אלכוהול, כדאי שתכירו את הג'ין גם בקונטקסט אחר. חרף הדימוי הקשוח יש מותגי ג'ין מעולים, גם אם מדובר בטעם נרכש (כמו וויסקי אגב) הג'ין יכול להתגלות כמשקה טעים, שיורד יפה בגרון ו'עולה לראש' באופן נעים. מותגי הג'ין האיכותיים (כמו למשל גורדונס, סטוקהולם או הנדריקס) הם בעלי עומק טעמים עשיר ומגוון וכמו שאתם שותים וויסקי נקי אין שום מניעה ליהנות גם מטעם של ג'ין נקי.